Organization

Pianist

Yefim Bronfman

Singer

Soprano

Shirley Lutsky

Chorus master

Ronen Borshewsky

Conductor

Lahav Shani

Israel Philharmonic Orchestra

Others

The Gary Bertini Israeli Choir

The Jerusalem Academy Chamber Choir

Second Blade Winner, Beautiful Bronfman Pianist

Jerusalem

Israel

Jerusalem Theater

Tel Aviv

Tel Aviv Museum of Art

Haifa

Auditorium

Second Blade Winner, Beautiful Bronfman Pianist: Concert

Public

Concert

Approved

Second Blade Winner, Beautiful Bronfman Pianist: Concert Various

Two magnificent 20th-century works tell the story: Leonard Bernstein's Chichester Chants and Igor Stravinsky's Psalm Symphony. Blade Two continues to intrigue and surprise in the performance of the works of two musical giants who combined old with new and created a unique musical language that is avant-garde and exciting at the time. These two fascinating works will be completed by Rachmaninov's third concerto performed by one of today's greatest pianists - Yafim Bronfman.
In 1930 the Boston Symphony Orchestra celebrated its jubilee. Its then artistic director, renowned conductor Sergei Koswitzky, decided to celebrate the event by ordering a new symphony from one of the period's most prominent composers - Igor Stravinsky. But Stravinsky did not want to write "just" a symphony. His tumultuous personal life and final expulsion from the USSR brought him back to the bosom of religion he had moved away from in his adult life, a process that motivated him to write a liturgical work based on the Latin translation of Psalms. "- A sophisticated and spiritual work that celebrates divinity and faith in a personal, authentic and uncompromising way. For example, in the great pause of the second movement, which is a clear reference to Johann Sebastian Bach, but at the same time Stravinsky did not fall into nostalgia but created a bold and surprising musical world. The two forces.Also in terms of orchestration Stravinsky rebelled against conventions when he chose to omit instruments with a main soft sound such as violins, violins and clarinets and put the spotlight on instruments of a sharp and light character such as metal wind instruments, percussion and two pianos. This unique orchestration emphasizes the turbulent and cruel aspects of the religious text and distances the work from the sentimentality that characterizes other liturgical works. The third chapter is the most provocative: Stravinsky uses the famous hymn of the three "... Goddess in drum and dance ... Goddess in cheers ...", but surprisingly this is the most abstract and quiet chapter. Stravinsky composes music that contrasts with the pompousness of the text, thus perhaps telling us his opinion on what belief is.
Music of peace
35 years later another great composer received an invitation to write a solemn oratorio. It was Leonard Bernstein who was asked to write an orchestral work based on a psalm for the Chichester Cathedral Festival in England. Bernstein wrote "Chichester Hymns" for orchestra, choir and soloist, a work that continued his prolific pursuit of Jewish heritage and its lyrics. Like the Psalm Symphony, the Chichester hymns distill Bernstein's musical personality through a brilliant display of compositional skill. But unlike Stravinsky, who wrote a bold and innovative work precisely during a "classical" period of his writing, Bernstein took the opposite approach. In 1965 Bernstein took a sabbatical from his position as musical director of the New York Philharmonic, and engaged in the study of revolutionary musical styles of the time. The works he wrote that year were experimental and reflected extreme trends that took place in the world of post-World War II music and charter. But the Chichester hymns were radically different, in which Bernstein devoted himself to his artistic truth and wrote a strictly "Bernsteinian" work: rhythmic, tonal, jazzy, combining old and new in an expressive and touching way. Bernstein has retained the traditional structure in which the outer chapters are rhythmic and stormy, and the second chapter is quiet and touching with a heavenly vocal line performed by a child, to the words of the immortal hymn "H. Roi will not be missed." As a politician, Bernstein did not remain indifferent to the events of the period and hid between the sounds of his new work a message that was aimed at the Middle East with regard to the Israeli-Palestinian conflict that was raging at the time. To the lyrics in Hebrew Bernstein composed choral music that clearly characterizes Christian liturgy, an artistic choice that sought to convey a message of coexistence and peace.
Chichester hymns and the Psalm Symphony provide an extraordinary musical experience thanks to rich orchestration, exceptional use of the choir, and the presentation of a traditional and familiar text through a new musical language. Beyond that, they allow for a fascinating look at two great composers of the 20th century, who managed to bridge tradition and progress without sacrificing an exciting emotional experience. Along with Rachmaninov's third concerto for piano and orchestra performed by Yafim Bronfman, a rich and exciting symphony evening is expected that connects old and new worlds

English

שתי יצירות מפוארות מהמאה ה-20 מספרות את הסיפור: מזמורי צ'יצ'סטר של לאונרד ברנשטין וסימפוניית תהילים של איגור סטרווינסקי. להב שני ממשיך לסקרן ולהפתיע בביצוע יצירותיהם של שני ענקים מוזיקליים ששילבו ישן עם חדש ויצרו שפה מוזיקלית ייחודית שהיא אוונגרדית ומרגשת באותה העת. את שתי היצירות המרתקות הללו ישלים הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב בביצועו של אחד מגדולי הפסנתרנים של ימינו - יפים ברונפמן.
בשנת 1930 התזמורת הסימפונית של בוסטון חגגה יובל להקמתה. המנהל האמנותי שלה דאז, המנצח הנודע סרגיי קוסביצקי, החליט לחגוג את המאורע על די הזמנת סימפוניה חדשה מאחד המלחינים הבולטים של התקופה - איגור סטרווינסקי. אבל סטרווינסקי לא רצה לכתוב "סתם" סימפוניה. חייו האישיים הסוערים וגירושו הסופי מברה"מ קירבו אותו בחזרה לחיק הדת ממנה התרחק בחייו הבוגרים, תהליך שהניע אותו לכתוב יצירה ליטורגית שתהיה מבוססת על התרגום הלטיני של מזמורי תהילים. ההזמנה של קוסביצקי הייתה הזדמנות מושלמת להוציא את הרעיון אל הפועל, וכך נולדה "סימפוניית תהילים" - יצירה מתוחכמת ורוחנית שחוגגת אלוהות ואמונה באופן אישי, אותנטי ובלתי מתפשר. היצירה נכתבה במהלך התקופה ה"ניאו-קלאסית" של סטרווינסקי, תקופה בה השתמש (בצורה סרקסטית לעתים) בצורות מוזיקליות מתקופת הבארוק והתקופה הקלאסית. המגמה הזו קיימת גם בסימפוניית תהילים כמו למשל בפוגה הגדולה של הפרק השני שהיא רפרנס מובהק ליוהן סבסטיאן באך, אך לצד זאת סטרווינסקי לא נפל לחיק הנוסטלגיה אלא יצר עולם מוזיקלי נועז ומפתיע. השימוש של סטרווינסקי במקהלה למשל, הופך אותה לשוות רך לתזמורת ויוצר בכך עושר צלילי יוצא דופן כמו גם דיאלוג מסקרן בין שני הכוחות. גם מבחינת התזמור סטרווינסקי מרד במוסכמות כשבחר להשמיט כלים בעלי צליל רך ראשי כמו כינורות, ויולות וקלרינטים ושים את הזרקור על כלים בעלי אופי חד ובהיר כמו כלי נשיפה ממתכת, כלי הקשה ושני פסנתרים. התזמור הייחודי הזה מדגיש את ההיבטים הסוערים והאכזריים של הטקסט הדתי ומרחיקים את היצירה מסנטימנטליות המאפיינת יצירות ליטורגיות אחרות. הפרק השלישי פרובוקטיבי ביותר: סטרווינסקי משתמש במזמור המפורסם מבין השלושה "...הללוה בתוף ובמחול... הללוהו בצלצלי תרועה...", אך למרבה ההפתעה זהו הפרק המופשט והשקט ביותר. סטרווינסקי מלחין מוזיקה שמנוגדת לפומפוזיות של הטקסט, ובכך אומר לנו אולי את דעתו על מה היא אמונה.
מוסיקה של שלום
35 שנים מאוחר יותר קיבל מלחין גדול נוסף הזמנה לכתיבת אורטוריה חגיגית. היה זה לאונרד ברנשטין שהתבקש לכתוב יצירה תזמורתית שתהיה מבוססת על מזמור תהילים עבור פסטיבל של קתדרלת צ'יצ'סטר באנגליה. ברנשטיין כתב את "מזמורי צ'יצ'סטר" לתזמורת, מקהלה וילד סולן, יצירה שהמשיכה את העיסוק הפורה שלו במורשת היהודית ובטקסטים שלה. בדומה לסימפוניית תהילים, גם מזמורי צ'יצ'סטר מזקקת את האישיות המוזיקלית של ברנשטין באמצעות מפגן מבריק של מיומנות קומפוזיטורית. אך בניגוד לסטרווינסקי, שכתב יצירה נועזת וחדשנית דווקא במהלך תקופה "קלאסית" של הכתיבה שלו, ברנשטיין נקט בגישה הפוכה. בשנת 1965 ברנשטיין לקח שבתון מתפקידו כמנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של ניו-יורק, ועסק בחקר של סגנונות מוזיקליים מהפכניים של אותה תקופה. היצירות שכתב באותה שנה היו אקספרימנטליות ושיקפו מגמות קיצוניות שהתחוללו בעולם המוזיקה והאמנת של אחרי מלחמת העולם ה-2. אך מזמורי צ'יצ'סטר הייתה שונה בתכלית, בה התמסר ברנשטיין לאמת האמנותית שלו וכתב יצירה "ברנשטינית" למהדרין: קצבית, טונאלית, ג'אזית, משלבת ישן וחדש באופן הבעתי ונוגע ללב. ברנשטין שמר על המבנה המסורתי בו הפרקים החיצוניים קצביים וסוערים, והפרק השני שקט ונוגע ללב עם קו ווקאלי שמימי בביצוע ילד, למילות המזמור האלמותי "ה' רועי לא אחסר". כאדם הפוליטי שהיה ברנשטין לא נשאר אדיש לאירועי התקופה וטמן בין צלילי יצירתו החדשה מסר שהיה מכוון אל המזרח התיכון בהתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני שהתלהט באותה תקופה. למילות הטקסט בעברית ברנשטין הלחין מוזיקה כוראלית המאפיינת באופן מובהק ליטורגיקה נוצרית, בחירה אמנותית ששאפה להעביר מסר של דו-קיום ושלום.
מזמורי צ'יצ'סטר וסימפוניית תהילים מספקות חוויה מוזיקלית יוצאת דופן בזכות תזמור עשיר, שימוש יוצא דופן במקהלה, והצגתו של טקסט מסורתי ומוכר דרך שפה מוזיקלית חדשה. מעבר לכך, הן מאפשרות מבט מרתק על שני מלחינים גדולים של המאה ה-20, שהצליחו לגשר בין מסורת וקדמה בלי לוותר על חוויה רגשית מסעירה. לצד הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב לפסנתר ותזמורת בביצועו של יפים ברונפמן צפוי ערב סימפוני עשיר ומלהיב שמחבר בין עולמות ישנים וחדשים.
לקרוא פחות

עברית

Second Blade Winner, Beautiful Bronfman Pianist by Various, Od (2022/2022), Dirigent Lahav Shani, Tel Aviv Museum of Art, Tel Aviv, Israel

Krediti za predstavo (Igralska zasedba in ekipa )

Igralska zasedba

Posadka

Ansambel

Program, O in Sinopsis

Fotografije

Dodatno branje

Datumi in prizorišča nastopov

Lokacija